הקבר והמיתוס – פֶרסי בּיש שֵלי

128 פה נטמן המשורר לי קשור ליסודות רבים אחרים שֵשלקברהעלהנרטיב הבלתי רגיל קתולי ברומא . הסיפור הידוע ביותר על בית -של בית העלמין הלא לי מצוי, כפי שנכתב בפרק הראשון בספר זה, העלמין ועל שֵ לי על עמיתו, ג'ון קיטס, "אדוניס" . בקינתו של שֵ זוהי הכרזה ארוכה ברוח שירי הקינה הפסטורליים, תוך קפיצה מעניין לעניין, על אבדה גדולה, הנחתמת באפשרות האלגית המסורתית של נחמה . הנחמה ב"אדוניס" באה רק כאשר הקורא שמה מֻנח – ירְקוּת -פוקד את בית העלמין ברומא, אותו "תֵּל עוטֶה 1 מֵתֵנוּ הנִדח" ושם נקבר שנתיים לפני קיטס גם ויליאם, בנו בן לי לוויליאם הוא הביע תקווה בשיר שכתב שֵלי . השלוש של שֵ כשכתב על מקום קבורתו של קיטסשרוחו תתעלה מעבר לגופו . שאם אפשר למצוא מחסה בסביבה יפהפייה שכזו, אין תכלית בהתחמקות מן המוות, דומה שראה בעיני רוחו את קבר בנו . קבורה במקום יפה כל כך עדיפה על אכזריות החיים . א, מִקְלט וּמְחִצהבּקֵש, אֵפו בּקֶבֶר המֵצֵל וְהמֵפִיס, 2 כִי למה לֹא נִרְהב למוּת כאֲדונִיס ? כיצד לפחד מן המוות כשאתה זוכה לקינת נצח יפהפייה במקום לי קיווה שגם הוא עצמו ייקבר שם . תכן ששֵיקבורה הדור כזה ? י ר נכנס לשטחל...  אל הספר