3. הכול בגלל צריף

אני ישראל הראשונה 36 המועצה, שבדרכו לבית הספר אסף תלמידים נוספים מהיישובים בן זכאי, בניה, גדרה ואשדוד, שהייתה אז בחיתוליה, ובתום הסיבוב הארוך הוריד אותנו בשמונה בבוקר בפתח בית הספר . היום אני חושד שבית הספר הזה הוקם כי המועצה האזורית לא רצתה שילדי היישובים ילמדו בבית הספר של קבוצת יבנה ואולי יורידו את רמת הלימודים בו . גם אם זה נכון, לא הפסדנו : בגבעת וושינגטון, שהיה אז צריף אחד בלבד, טובל בדשא, זכינו לחינוך מעולה . מחנך הכיתה שלנו, יצחק הקלמן, עונה במדויק להגדרה "מורה לחיים" . אדם דתי עם שיער שחור וזקן ג'ינג'י, רציני מאוד, אבל חם וסבלני לתלמידים . באופן רשמי הוא היה מורה לתנ"ך, מחשבת ישראל ומשנה, אבל כאיש חכם עם ידע כללי רב לא הייתה לו בעיה להחליף בשעת הצורך כל מורה אחר . רוב תלמידי הכיתה היו ילדי עולים, כמוני . הקלמן האמין בכל תלמיד ומצא את הדרך להגיע לליבו . "תלמד כמה שתלמד", אמר לא פעם, "העיקר שתהיה בן אדם" . לימודים מעולם לא היו הבעיה שלי . כיוון שהוקפצתי כיתה הייתי צעיר התלמידים, בן שתים-עשרה בלבד, אבל תלמיד טוב . כחובב מושבע של כרכי "הטכנאי הצעיר" נהניתי בעיקר מהמקצועות המדעיים ...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ