186 | אני הילדה מאושוויץ אמר להם, שהם יוכלו לקטוע את ההליכה מתוך שינה בלי קושי אם ירטיבו סדינים ומגבות ויפרשו אותם על הרצפה ליד המיטה שלי . התיאוריה שלו היתה שהקור יעיר אותי ואני אחזור מיד לישון, אבל היא לא עבדה . אחר כך הוא הציע להציב קערות מים גדולות ליד המיטה כדי שאתעורר, אבל גם זה נכשל . כשברחתי מהאנשים שרדפו אחרי בחלום, פשוט נתקלתי בקערות, הפכתי אותן והצפתי את החדר . למרבה המזל, גרנו באזור בטוח, ואף פעם לא הרחקתי לכת בטיולַי הליליים . עם זאת, קרה שהורי לא תפסו אותי בזמן המעשה . למעשה, קרה שהם בכלל לא התעוררו . פעם אחת, חייל אמריקאי חביב בשם ג'ים, שפגשתי כבר קודם כשהיה בסיור, מצא אותי במצב דמוי טראנס ליד מעבר הגבול . ג'ים החזיר אותי לדירה של הורי . לא היה להם מושג שנעלמתי . ימים אחדים אחרי שנכנסנו לדירה בברלין — עם דודה אלקה ומונייק — הרשתה לי מאמע לצאת לחקור את האזור . אמנם היו בשכונה בניינים שנפגעו מפצצות ומפגזים, אבל היא הגיעה למסקנה שהמקום בטוח . הנוכחות של החיילים האמריקאים הניחה את דעתה, וגרמה לה להאמין שלא יקרה לי כל רע בשעות היום . לראשונה בחיי פגשתי חיילים שמתנהגים כבני תר...
אל הספר