קבלת הפנים | 179 כשהשתיים ניצבו זו מול זו האישה התיזה : "מה את עושה פה ? חשבתי שהיטלר הרג את כולכם" . זאת היתה קבלת הפנים שהמתינה לנו בטומשוב-מזובייצקי . מאמע לא ענתה . היא לחצה בכוח את ידי . חצינו את הכביש והסתלקנו משם במהירות . הייתי מזועזעת . רציתי לשאול למה האישה כועסת עלינו כל כך, אבל ידעתי שמאמע מודאגת ולכן שתקתי . המשכנו לתעות בלי מטרה ברחובות בשעה שהאפלה ירדה והקור גבר . לבסוף מאמע מצאה מרתף אחד שהדלת שלו היתה פתוחה . הוא נראה נקי ואנחנו היינו עייפות מכדי להמשיך ללכת . לא היה לנו מקום אחר ללכת אליו . המרתף שימש מחסן לתפוחי אדמה . התיישבנו על ערמה של שקים מקופלים ונקיים למראה, אכלנו את הצידה שהבאנו איתנו ואז נרדמנו, תשושות . כשהתעוררתי למחרת, מאמע כבר היתה ערה ועסוקה . "טולה, אנחנו נגור פה קצת, עד שנמצא את המשפחה שלנו", היא אמרה . מאמע הגיעה להסדר עם בעל המקום, וזה נתן לנו שמיכות וארגזים שנוכל להשתמש בהם בתור שולחנות . המקום היה בסיסי, אבל זאת היתה קורת גג . הרצפה היתה עשויה עפר, ועד מהרה למדתי להזליף עליה מים, כדי שהעפר לא יהפוך לאבק . אני לא יודעת איך מאמע השיגה לנו אוכל, אבל ...
אל הספר