בכל סרלואי 130 חודשיים לפני שמלאו לי שלושים התגרשנו . הייתי שבורת לב בשל הכישלון, בשל הצער, בשל אימת השנים הבאות . שבורת לב, אך נחושה לשקם את חיי, לבנות מחדש את עצמי, את בתי ואת ביתי . ידעתי שמצב עדין מאין כמותו עומד לפתחי . גירושים הם ריסוק של המערכות הקיימות, של חלק גדול מהמשאבים הנפשיים, של המסגרות המוכרות . החברה הדתית היא תיבת נוח : מגיעים אליה זוגות-זוגות . לאלה הבאים ביחידותם ובבדידותם יהיה קשה למצוא עצמם בה, ופעמים רבות הם נשטפים במבול הקשה של העולם . קשה לשמר עולם דתי כשהוא מטבעו בנוי על קהילה שיחידותיה הקטנות ביותר הן התא המשפחתי . לא לחינם עבור רבים מאלה שעוברים גירושים הריסוק הזה מביא גם להתפוררות מסוימת — קלה או כבדה — במחויבות ההלכתית . אחדים מתקשים לשמור שבת בשבתות הלבד הארוכות והקשות, אחדים מחפשים נחמה בקשרי גוף ולב, ואחרים חשים ששבירת הבית היא שבירת הקשר עם א-להים . כולם סובלים מאוד . וכמה קשה למצוא נחמה שלא במגע גוף אחר, כמה גדולה תחושת השחרור כאשר מגע טראומטי בקשר עצוב נמחה במגע חדש, בקשר משמעותי או לא מחייב . איני משקרת לעצמי : היו לי קשרים לאחר הגירושים שאף התפתחו ...
אל הספר