נובמבר־דצמבר 1997

124 | יפתח גיא הנפילים שעיצב את החברה הישראלית, מקימי המדינה שבצילם ולאור דמותם חונכתי . האירוע האחרון שבו הותקפה השיירה המחיש שוב את חוסר היכולת שלנו לסגור מעגלי אש מול זמן חיות המטרה הקצרצר של חוליות הנ"ט . הסיכוי לזהות נקודת שיגור טיל על ידי אחת התצפיות ולהכווין אליה כוח אש כלשהו בזמן שהחולייה עדיין בשטח כמעט אפסי, והירי התגובתי בזמן אירוע נשען בעיקר על נקודות השיגור שזיהינו בעבר ועל אלו שניתחנו שיהיו אטרקטיביות בעתיד . טווח הפאגוט הוא 5 . 2 קילומטר, ובטווח הזה יש אלפי נקודות שיגור אפשריות במרחב רמת נבטייה . המשמעות היא שהתגובה שלנו על ירי הטילים נועדה בעיקר לגרום לצד השני לחשש ואולי לירי פחות מדויק, אבל היכולת להשמיד את חוליות הנ"ט, אלא אם זיהינו את מסע ההתקרבות שלהן בלילה, זהה בערך ליכולת לזכות בפיס בזמן שאתה בבופור וממילא, גם אם תרצה, לא תוכל לקנות כרטיס . הרצון לצוד את אותן חוליות חמקמקות מפעפע בדם של כולם, ולא כל כך חשוב אם גם כשנשמיד אחת יקומו עוד שתיים או שלוש במקומן . הדעה הרווחת עדיין היא שארגון החיזבאללה הוא קטן ושאם נהרוג בו יותר ויותר בסוף הוא יוכרע . הצלחת המפקדים נמדדת...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ