1989, מרץ 1997

מלבנון בשאלה | 63 באחד הלילות פשטנו על הכפר צוריף, הידוע לשמצה עוד מימי מלחמת השחרור כקן של התנגדות עזה . בכפר הזה קבע את מפקדתו עבד אל קדר אל חוסייני — מנהיג הכנופיות שנלחמו בשיירות לירושלים הנצורה — ומהכפר הזה יצאו הפורעים שהרגו את 35 חיילי מחלקת הל"ה של הפלמ"ח עד האחרון שבהם . אותם חיילים שביקשו לתגבר את גוש עציון, נמנעו בשל טוהר הנשק מלפגוע ברועה שפגשו בדרכם, ואפשרו לו בכך להגיע לכפר ולדווח על תנועתם . אתוס הל"ה היה המצפן הערכי עליו גדלנו . ב- 00 : 02 בלילה פרצו באחת לעשרות בתים, כוחות שפוצלו מתוך תנועות פלוגתיות שהגיעו מכיוונים שונים . מעט מאוחר יותר, בזמן שכוחות הפלוגה עדיין פעלו במפוצל בין הבתים, נעתי במהירות עם חוליית החפ"ק שלי להכין את נקודת הכינוס הפלוגתית שתוכננה באחת הכיכרות . תוך זמן קצר החלו להגיע לאותו מקום צעירים חמושים בכלי נשק קרים מכל הבא ליד . הצעיר שהגיע מולי עם מוט ברזל ארוך היה גבוה ממני בראש, וכשכיוונתי אליו את הנשק וסימנתי לו לזרוק את המוט, הוא אכן זרק, אבל עליי, ומייד אחר כך התנפל עליי בניסיון לחטוף ממני את הנשק . חוליית החפ"ק שלי בינתיים התנתקה ממני תוך כדי מ...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ