לחיים ולא למוות 142 "אנחנו פה יחד עם ירון, החתן שלך", ניסה אלכס . הדלת נותרה נעולה . "אנחנו כוח משטרתי, באנו להוציא אתכם", קרא שוב . הדלת נפתחה, והם ראו אישה מבוגרת ושתי נערות לצדה . אחת מהן זינקה לעבר אחד הלוחמים, תפסה את קנה הרובה שלו והצמידה אותו לראשה . "ניצחתם . אין לי יותר כוחות אליכם . קדימה, תירה לי בראש", אמרה בזעם . הלוחם השתנק והסיט את הרובה, הוריד את הקסדה והסיר את הרעלה שכיסתה את פניו . הוא התבונן בעיני הנערה והיא פרצה בבכי . אלכס נכנס לממ"ד עם ירון, שחיבק את הנערה . "זאת הבת שלי", אמר . אלכס עזר לאישה המבוגרת לקום . "בואו נלך למקום בטוח", אמר . בחוץ הם פגשו את עידו והלוחמים שלו עם תושבים שחילצו . "לאן ניקח אותם ? " שאל עידו . "יש פה חמ"ל גדול שהוא מקלט", ענה ירון . "מצוין, תוביל אותנו לשם", אמר עידו . הם הכניסו לחמ"ל את כל מי שהצליחו לחלץ . ביציאה משם נתקל עידו בקצין מאגוז . "סיימתם לסרוק את החלק שלכם ? " שאל . "כן", ענה הקצין . "מצאתם משהו ? " "רק גופות", ענה הקצין בפנים עצובות . 143 הגית הדרוה "יש לי בשבילך משימה חדשה", אמר עידו . "אני צריך שתשמרו פה על המקלט . אנחנו נר...
אל הספר