לחיים ולא למוות 94 ירי המחבלים לא פסק . גם לא ירי התגובה . "אחחח", נתי הרגיש משהו ברגל . "מה קרה ? " שאל שותפו בתנועות ידיים . "לא יודע", ענה לו נתי בתנועות . הוא הסתכל קדימה . במרחק 30 מטרים ממנו, בין הבתים, מחבל כרע מעל מטול טילים . נתי כיוון אליו את הנשק וירה כמה כדורים . המחבל נפל לתוך השיחים, רק נעליו בצבצו מהם . עוד ועוד מחבלים ירו לעברם . "נפגעתי", צעק שותפו של נתי . "תכף איתך", צעק אליו נתי . הלוחם התיישב על הקרקע . "תלחץ", ביקש ממנו נתי כשהחל לטפל בפציעה . "רימון ! " בהלה אחזה בקולו של נתי כשהבחין ברימון ירוק על האדמה כשני מטרים ממנו . "שמע ישראל . . . " החל להגות את המילים . שום פיצוץ לא נשמע . "מלאי הנִסים הולך ואוזל, אנחנו חייבים לעוף מכאן . עכשיו", אמר בנחרצות . "אתה יכול לעמוד ? " שאל את הלוחם הפצוע שלידו ונענה בהנהון . הוא עזר לו לקום . "בוא, ניקח אותו כל אחד בצד אחד", אמר והצביע על הלוחם הפצוע השני . הם הרימו אותו ונעו לעבר בית סמוך . הדלת היתה נעולה . נתי הסתכל אחורה . ליד המחסן, במקום שבו היו רק לפני רגע, עמדו שלושה מחבלים . "אמל, חייבים חילוץ . יש לי פה שני פצועים . ...
אל הספר