פרק עשירי: אושרי, אילן וקהלני

הלק שני : טנק ושמו צנטוריון 107 "אם הקצינים לא יעבדו עם החבר'ה בטיפולים, לא יהיה כלום . " "היום חם מאוד, 38 מעלות . לרגע . . . " " 38 בכל מקום, לא רק בשק"ם ! " אמר אושרי ברשעות . "כן, המפקד," אמר שמאי . הוא קרא למפקדי המחלקות וחזר איתם לטנקים . שמאי היה מפקד הפלוגה הטוב בגדוד . אושרי ידע זאת . ייתכן כי בלכתו לשק"ם עם קציניו גם נתן לאנשיו אפשרות מנוחה . צה"ל תובע הרבה מחייליו ונותן להם רק מעט . מעט כסף, מעט לבוש, מעט בתנאי חיים . שמאי הוא הראשון שיתחשב בחייל עייף וחסר . אבל אושרי ידע כי הקשיות היא הכרח בגדוד . בלי תביעה רבה מהאנשים, וללא מופת אישי קשוח, לא יושג דבר . כאשר היה שמואל מפקד פלוגה בגדוד ש / 10 , היה עורך ביקור בפלוגה והכול רעדו מפניו . לשמואל יש רצון ברזל, אם החליט שהפלוגה שלו תהיה למופת, היתה למופת . כשרצה שהגדוד יהיה למופת, כך היה הגדוד . ביקוריו של שמואל בפלוגתו היו נושא לסיפורים בכל הגיס . הטנקים היו מוכנים לביקורת של יום ו', לאחר ימי האימונים, נקיים ונוצצים במרחב האין-סופי של הנגב . אנשי הפלוגה ניקו אותם בבנזין, ששאבו במשאבות מחביות . מפקד הפלוגה שמואל נראה קרֵב בג'יפ ש...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ