פרק חמישי: חוה בגדוד הפאטונים

חשופים בצריח 56 "כן," אמרתי . "ורחוב דיזנגוף נראה כמו תשעה באב . זה נכון ? " "במידה מסוימת," אמרתי . "היהודים השתגעו, השתגעו לגמרי . ומה, זה נכון שיש שרים בממשלה שלא רוצים מלחמה ? " "נכון," אמרתי . "היהודים השתגעו," אמר המג"ד וחגר את חגורתו, לשון האבזם מימין . "אם רק היו נותנים לנו, היינו שוברים אותם בשני רגעים . אבל מה, יושבים על התחת ולא עושים שום דבר, אז מיום ליום הם מתעצמים כאן . אתמול היתה כאן פלוגה, היום גדוד, מחר חטיבה . מה קרה ליהודים ? " רס"ן אהוד הרים את יריעת הרשת וביקשני לצאת לפניו לשדרת האשלים . "בוא תראה את הגדוד, כל מי שרואה את הגדוד נעשה לו טוב על הנשמה . " הטנקים היו סדורים תחת הרשתות למופת . רשתות מתוחות, סביבותיהן נקיות, אין נפש חיה בחוץ . הכול מתחת לרשתות . "אתמול טסתי במטוס סיור מעל השטח . למרבה הצער נאסר עלינו לעבור את הגבול . רק עד אליו . עברתי מעל הגדוד ולא זיהיתי אותו, תאר לך . " "ממתי אתם תחת רשת ? " "עשרה ימים," אמר . "וקודם ישבנו שלושה שבועות בתרגיל . " "זה קשה, ועוד בחום הנגב," העירותי . "בשריון יש משמעת," אמר והרים את יריעת אחת הרשתות . "השריון זה לא כמו כ...  אל הספר