428 ןלש איאי : האתםות יוםגיומיות אל אכננ ות איאיות גם דברים טובים ונכוחים אלו לא עזרו . פסיקתו של השופט ברק נתנה הכשר לתרבות קלוקלת של שיסוי וביזוי . נוצרו זכויות "על-חוקיות" במסגרת סיסמאות נבובות . כך "חופש הביטוי" שינה פניו והפך ל"חופש הביזוי", וכך "כבוד האדם" הפך ל"זכות השיסוי" . לפי ההיגיון של השופט ברק אפשר גם להכחיש את קיום השואה, להפיץ את "הפרטיכולים של זקני ציון", לשווק את הספר "מיין קמפף", ואפילו לטעון כי מלחמת יום כיפור נפתחה בהתקפה פראית של צה"ל במטרה לכבוש את קהיר ודמשק, לדוגמא, כל עוד משאירים לציבור לשפוט מה נכון . השופט ברק איננו תמים . הוא יודע כי הציבור שופט על פי המוצג בפניו . הבעיה היתה בסדר העדיפות הלקוי שלו . האג׳נדה שלו היתה בעייתית . הוא העדיף מושג מעורפל של "חופש הביטוי" על פני "כבוד האדם" אף כי "כבוד האדם" זו זכות אשר עוגנה בחוק יסוד ואילו "חופש הביטוי" הינו מושג אשר עוצב בפסיקה . בכל מה שלא נגע לכבודו שלו עצמו היה השופט ברק מתירני עד כדי מתן היתר לשיסוי וביזוי במסגרת של חופש הביטוי . חופש משפטי גבר על זכות יסוד חוקתית . אחת הדוגמאות הבולטות למתן חופש ביזוי מול ...
אל הספר