386 ןלש ןמיאי : מםרכת המאת מ צם לדיכול ממוש נכ י כאשר יצאה מהאולם עם סיום קריאתו, היה מצורף פתק בכתב ידה של נשיאת בית משפט השלום אותה עת, השופטת עדנה בקנשטיין, אשר תוכנו הבהיר את שהיה ברור מלכתחילה : זיוה׳לה באתי לאמר לך יישר כח עדנה׳לה כאשר התגלתה המערכת בקלונה ניסתה נשיאת בית המשפט השלום לתרץ את הפתק המזעזע, המברך שופטת על מתן הרשעת שווא, בכך שלא באה לברך את השופטת על האומץ לתת הכרעת דין כוזבת בשורות המערכת המשפטית אלא לברך את השופטת על סיום מהיר של המשפט . אלא שגם תירוץ זה התגלה כקנה קש של מערכת המנסה להסתיר את עוולותיה . בפועל היה בו רק כדי להבהיר את מהות הברכה שכן השופטת רק משכה ומשכה את ניהול המשפט כדי לאפשר לכלי התקשורת זמן רב ככל האפשר להציגני כמעלים מס במטרה להרוס את דמותי הציבורית חרף הידיעה כי מדובר באשמת שווא . כדי להוסיף חטא על פשע ולמשוך זמן נוסף דחתה השופטת את בקשתי לתת גזר דין מיידי על מנת שאוכל לערער על הכרעתה . היא העדיפה למשוך עוד זמן . היא איבדה את הבושה . מיד לאחר מתן גזר הדין הגשתי ערעור על עצם ההרשעה . שלא כנהוג צירפתי אליו את הראיות הרלוונטיות וביקשתי כי ייקבע מ...
אל הספר