התללה מתואמת, מאת ו אל וןי י אר 229 לכאורה, תיק סגור . עבודה קלה לתביעה . חשבתי כי הוא יותר מדי סגור, יותר מדי נקי, יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי . יצאתי לכפר כדי לראות את זירת העבירה חרף המתיחות הגדולה אשר קיימת באופן טבעי כאשר בני משפחת הנרצח נתקלים במי שמסייע ליריביהם . לא ביקשתי מבני משפחת ביבאר כי ילוו אותי, שכן כל עוד אין סולחה עצם התקרבותם לבית המנוח עלולה להצית אש של נקמת דם . העדפתי להסתובב לבד ולסמוך על היכרותי עם בני העדה ומנהגיהם . עברתי ליד בית המנוח מבלי להתעכב, שכן לא רציתי להחריף את המצב המתוח ממילא . המשכתי בסמטה הצרה המובילה מבית המנוח אל החלק העתיק של הכפר . ילדי משפחת המנוח הלכו בעקבותיי כל העת, אך לא הטרידו אותי . הגעתי לחלק העתיק של הכפר, החלק בו התרחשה הקטטה . התבוננתי סביב וניסיתי לדמיין אם יכול להיות כי המנוח נחפז להגיע מביתו אל מקום הקטטה, נפגע במהלכה והצליח לחזור לביתו לפני שהתמוטט . לאחר מכן, במשרד, בדקתי בקפידה את חומר הראיות שאספה המשטרה . חוקריה הגיעו למקום תוך זמן קצר, ועשו מלאכה נאמנה . הם עשו צילומים רבים של זירת הקטטה, של בית המנוח ומרפסת הכניסה, של ב...
אל הספר