222 ןלש אליאי : משרים אונים מם ו תי המאת ית חברת הביטוח פשטה את הרגל והסכומים אשר הוקצבו לקיבוץ על ידי המפרק לא כיסו את מלוא הנזק, ומצבו הכספי של הקיבוץ הידרדר ולא היה בכוחו לשלם את היתרה בתשלום אחד . בסופו של יום קבע בית המשפט כי אין אחריות על ההורים, והטיל אחריות חלקית ונמוכה על הדוד . סכום הפיצוי אשר היה במסגרת תקציב הפירוק של חברת הביטוח שולם על ידי המפרק, ואת היתרה ( לאחר ניכוי אחריות הדוד ) הסכימו ההורים לקבל בתשלומים עיתיים למשך עשרים שנה לאור מצבו של הקיבוץ . הסכמתי כי גם מרכיב שכר טרחתי ישולם בדרך זו כדי להקל על תזרים המזומנים של הנער . חלפו 20 שנים, והתשלומים העיתיים נגמרו . הנער הפך לגבר, הקים משפחה ומצא לעצמו תעסוקה המתאימה למצבו . הוא שמר על קשר עם משרדנו . הוא התלבט לגבי רכישת דירה בתל אביב ובסוף נשאר בירושלים, שם גרו הוריו . כאשר הגיע התשלום האחרון התקשר כדי להזמין אותי ואת מזכירת המשרד ( אשר טיפלה בתשלומים החודשיים אשר המשיך לקבל משך עשרות שנים ) לארוחת צהריים במסעדה ירושלמית ידועה בבניין האבן היפהפה הידוע בשם של בעליו המקורי, משפחת טיכו . שמחתי לפגוש שם את אשתו, בנו וה...
אל הספר