ההכרםה אאר לא הושראה 195 שהוא הנתבע, אינך יכול לחקור אותו בחקירה נגדית . ההחלטה לזמן את הנתבע כעד מטעם התובע היא חריגה ביותר, וגם בעייתית מבחינת אפשרויות החקירה . אך לא היתה לי ברירה . לא היה לתאונה כל עד מלבדו . השופט הרפזי הזהיר את העד כי עליו לומר את האמת, וכי אם לא יעשה כן יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק . לא היתה זו אזהרה רגילה . האופן בו אמר את הדברים, המבט הנוקב אשר התלווה אליהם, הטון והקצב בו נאמרו המילים, כל אלו הבהירו כי הוא מתכוון לכל מילה לגבי אותם עונשים . לשמע דבריו ניתן היה כמעט להריח את ריח הליזול של המזרון בתא המעצר אשר צפוי לנחקר אם ייתן עדות שקר . אפשר היה כמעט לחוש את הפשפשים בשמיכה הדוקרנית שיקבל בתא המעצר . אפשר היה לחשוב על שנות המאסר שיקבל בעקבות זעמו של השופט אם ינסה לרמות אותו באמצעות מתן עדות שקר . אחרי אותה השבעה מאירת עיניים שאלתי את העד רק שאלה אחת : איזה אור הוא ראה ממש לפני כניסתו לצומת . הוא השיב כי זה היה אור צהוב . הסתפקתי בכך וישבתי . השופט שאל אם אין לי יותר שאלות . עניתי בחיוב . השופט שאל את עורך דין זייגר אם הוא רוצה לחקור את העד . הוא חשב זמן קצר ...
אל הספר