אבא וקו הגבול בין הרשויות — "הפרשה"

104 ןלש אני : כור מןצ תי הוא כיהן כמה שנים כראש ממשלה וכשר הביטחון עד אשר פרש סופית בשנת 1963 , בהעבירו את תפקידיו ללוי אשכול . בשנת 1960 דרש פנחס לבון לטהר את שמו מהחשד כי הוא זה שנתן את ההוראה להפעיל את החוליה במצרים בשנת ,1954 וטען כי בינתיים התגלה מעשה זיוף אשר גרם לחשד כלפיו . לדבריו, לא הוא נתן את ההוראה אלא ראש אמ"ן . המפלגה אשר שלטה אותה עת במדינה היתה מפא"י . בראשה עמד בן-גוריון, אך הוא לא הסתיר את רצונו לפרוש ועסקני המפלגה ניסו לשפר את מקומם לעתיד לבוא . כאשר פנה אליהם לבון, חברם ואיש מפלגתם, בדרישה לטהר את שמו לגבי "הפרשה" של שנת 1954 הם לא היססו והקימו ועדה של שבעה שרים כדי לתת "פסק דין" של זיכוי . הכח העביר אותם על דעתם . הם נתנו ללבון את הזיכוי המבוקש . בן-גוריון חשב כי לא ייתכן ששרים ברשות המבצעת יהפכו את עצמם לשופטים . הוא ראה בכך שיבוש של עקרון הפרדת הרשויות . לאחר פרישתו הסופית מראשות הממשלה, בשנת 1963 הוא פנה אל אבא וביקש את חוות דעתו כיצד יש לטפל בפרשה זו . הייתי אז תלמיד בכיתה י"א בתיכון אך סדר העדיפויות שלי היה ברור . הצטרפתי לאבא בנסיעותיו לצריף של בן-גוריון בשדה...  אל הספר