ה ית םיח כ 95 בתנועה הקיבוצית . המפולת לא נראתה באופק . על הפרטת שירותים אף אחד לא חשב . על ייחוד הבתים אף אחד לא חלם . אבא לא רצה להמתין לעצים שיגדלו, והעדיף להעביר לחזית הבית עץ קיים . הוא חרט עליו את שמות ילדיי . כל פעם שנוסף ילד הוא הוסיף שם . העץ נמצא במקום גם היום . עדיין ניתן לראות את השמות . הוא צמח ונותן צל ליושבים סביבו . הילדים אהבו לישון על הדשא בחוץ, או בסוכת הגפנים שאבא הקים על גג הבית . צמוד לדופן החיצונית של הבית, בצדו המזרחי, התקין אבא סולם מדרגות מברזל אשר איפשר את העלייה לגג . הוא קיבל שתילי גפן טובים מחברו ( שלום זמנבודה ) מזיכרון יעקב, שתל אותם בחביות על הגג וטיפח אותם . הוא אהב לבלות תחת גפנו . אמי היתה מכינה מפרייה ריבה טובה . אנחנו נהנינו לקחת הביתה ארגזי ענבים . בפינה הדרום-מערבית של השטח הקים אבא סוכת צל מכוסה בוגנוויליה . היתה זו פינה חלופית לישיבה בשעת ערביים, כאשר החום יורד והרוח המערבית מאווררת גם את הנפש . אהבתי לעלות בלילה אל הר סוסיתא . כאשר גדלו הילדים עשיתי זאת איתם . העלייה ממערב היא בדרך מתפתלת . לצדה עוד רואים את הרכבל באמצעותו העלו להר צורכי אספקה...
אל הספר