48 ןלש ראאוח : אם יא את נתא ל םת כדין והיו צפויים לגירוש, זכאיות להישאר בארץ כארץ מקלט לאור האפשרות שיש בסיס לטענתן כי אם תוחזרנה עם הוריהן לחוף השנהב תיאלצנה לעבור מילת נשים אשר מקובלת שם בחלק מהאזורים . אולם לא רק שהן היו אמורות להיות מגורשות מהארץ מכח החוק אשר מקנה למדינה זכות לקבוע מי נכנס בשעריה כדין ומי זכאי להישאר בה, אלא גם שאמנת הפליטים עליה חתומה גם מדינת ישראל אינה מגדירה קיום מנהגים שבטיים שונים כעילה לקבלת מעמד של פליט . אסור לשופט לפסוק על בסיס אג׳נדה אישית כי על המדינה לפתוח את שעריה בפני אוכלוסיות רבות ושונות אשר תמצאנה לעצמן צידוקים שונים ומשונים לצורך שיפור מצבן על ידי מעבר מארצות נכשלות למדינה מתקדמת . אם מערכת המשפט תכפה על המדינה לקלוט כל מי שחוששים ממילת נשים בשבטן, או מהשאה של קטינות במדינתן, או ממכירת קטינות כנשים במסגרת ריבוי נשים ושאר מנהגים פסולים הנהוגים במקומות אלו ואחרים, או אפילו קליטת אנשים ממדינות אויב במסגרת של איחוד משפחות ( כפי שתקראו בפרק "שלטון החוק כסיסמת שווא" ) , היא עלולה ליצור בעיות בהיקפים אשר ישפיעו לא רק על קיומה כמדינה יהודית אלא גם על יכו...
אל הספר