24 | תקשורת במסורת מלבד ההבדלים הלשוניים האלה תרמו גם המסגרות המדעיות שבתוכן פעלו חוקרי הפולקלור לריבוי המשמעויות של המונח ״פולקלור״ . הספרות והאנתרופולוגיה השפיעו חד-צדדית על ניסוח ההגדרות האלה . למעשה, בשביל רבים מהחוקרים — משני התחומים האלה כאחד — צִיין המונח ״פולקלור״ את הנושא האקזוטי, את הדשא הירוק של השכן שנמשכו אליו, אבל שחרג, למרבה צערם, מתחומי התמחותם . בעוד שאנתרופולוגים כמו מלוויל ופרנסס הרשקוביץ וויליאם בסקום הגדירו את הפולקלור כ״צורות ספרותיות פופולריות״ וכ״אמנות דיבורית״, חוקרי ספרות כמו מקאדורד ליץ׳, שעסק באיסוף ובניתוח הבלדה האנגלית, 5 ואורליו אספינוזה, שעניינו העיקרי היה בספרות הספרדית העממית, 6 ראו בפולקלור את כל מנהגי התרבות של העם והגדירו אותו כ״ידע המצטבר של עם הומוגני פשוט״, או כ״ידע מסורתי עממי״ . 7 חוקרי הפולקלור נקטו שיטה פרטנית מונה, שיטה אופרציונלית או שיטה אינטואיטיבית כדי להגדיר את שדה התעניינותם . למשל, 9 מנו את כל סוגי הסיפורת, 8 וג׳אן הרולד ברונוונדאלן דאנדס השירה והדיבור שנרשמו עד כה מפי העם, מסיפור אגדה ועד לחרוזי ילדים, מקללות עסיסיות ועד לשירי אהבה, ...
אל הספר