פרק 1 : מאידיאולוגיית משבר לחלוקתה של מלאכת החדשנות | 87 או העובדה שהסיכון שבהשקעות מסוימות גבוה מכדי שפירמה אחת תישא בכולו לבדה ( מה שמוביל לשווקים לא שלמים ) . בהינתן הצורות השונות הללו של כשל שוק, דוגמאות לתפקידה המצופה של המדינה יכללו מחקר בסיסי במימון ציבורי, מיסים המוטלים על חברות מזהמות ומימון ציבורי לפרויקטי תשתיות . המסגרת הזו אמנם שימושית, אבל אין בכוחה להסביר את התפקיד האסטרטגי "בעל החזון" שהממשלה מילאה בביצוע ההשקעות הללו . למעשה, המצאת האינטרנט או צמיחתה של תעשיית הננוטכנולוגיה לא התרחשו משום שהמגזר הפרטי רצה דבר מה אבל לא היה מסוגל למצוא את המשאבים להשקיע בו . שתיהן התרחשו הודות לחזון שהיה לממשלה בתחום שהמגזר הפרטי עדיין לא השכיל לדמיין . אפילו לאחר שהטכנולוגיות החדשות הללו הוצגו בידי הממשלה, המגזר הפרטי עדיין היה פחדן מכדי להשקיע בהן . לדוגמה, הממשלה הייתה צריכה לתמוך אפילו במסחור של האינטרנט . נדרשו שנים עד שמשקיעי הון-סיכון פרטיים התחילו לממן חברות ביוטק או ננוטק . במקרים אלה, ובמקרים רבים אחרים מסוג זה, המדינה היא שהייתה בעלת "הרוח החייתית" האגרסיבית ביותר . יש דוגמאו...
אל הספר