רוני כרמלי 300 כפי שקורה עם הערות רבות של פרויד, חשיבותן מתחוורת עם התפתחות הפסיכואנליזה, באופן הפוך לסיפור המפורסם על אודות משפט פרמה . פרמה העיר הערת אגב בספר מתמטיקה, ודורות של מתמטיקאים חיפשו את ההוכחה להערה זו . בהיסטוריה של הפסיכואנליזה קורה דבר הפוך : חשיבה ומחקר רב-שנים מוביל אנליטיקאים שונים לגלות בדיעבד שפרויד כבר העיר על כך . כזו היא דרך האיווי ( optative ) - הטיה לשונית שאינה בנמצא בעברית המודרנית ואשר הפעימה אותי בלימודי היוונית העתיקה . דרך האיווי הפרדוקסלית שומטת את המציאות ומחברת אל מעמקי הנפש הפסיכוטיים . דרך האיווי שבה צועדים בצעדים שונים, אך זה לצד זה, ויניקוט ולאקאן . רק מאוחר יותר למדתי שפרויד כבר העיר על הטיה זו ממש . דרך חקירת הפילוסופיה העומדת בבסיס החשיבה של ויניקוט ושל לאקאן ניסיתי לחקור את משחק השפה הפסיכואנליטי : מהם כללי המשמעות שלו, מהו תוקפו וכיצד הוא יכול לחולל שינוי בנפשו של האחר . ניסיתי להראות שמתקיים פרדוקס של ממש הן בשאלת עצם קיומם של תהליכים נפשיים פנימיים הן מול אפשרות תקשורת בין פנים וחוץ . אלו פרדוקסים שאינם מנותקים משאלות פילוסופיות עתיקות יומי...
אל הספר