רוני כרמלי 110 הלוגיקה הפורמלית ואת חוק הסתירה הגורס כי דבר והיפוכו אינם יכולים להתקיים בו-זמנית . במובנים רבים הפילוסופיה ניסחה נטייה פסיכולוגית טבעית של האדם לסדר את עולמו בדיכוטומיות : דומה-שונה, כן-לא . נטייה שקליין ניסחה מאוחר יותר כעמדה סכיזו-פרנואידית . הנטייה לברר מה אמת ומה לא אמת מתבטאת גם בחקירה האפיסטמית של המדעים "המדויקים" ובהצבתם כאמת המידה לצבירת ידע בכל תחום שהוא . פרויד עצמו עקב אחרי הלך רוח זה, כשניסה לחבר את הפרויקט לפסיכולוגיה מדעית בשנת ,1895 עמדה שאולי לא נטש מעולם ( , Sulloway 1992 ) . אך נראה שבמהלך ההיסטוריה של הרעיונות הובילה חשיבה לוגית נוקשה שוב ושוב למבוי סתום . אנסה להראות שניתן לטפל בבעיית הפרדוקסליות בפסיכואנליזה באופן אחר מהפתרון הדיאלקטי . במונח "פרדוקס" הכוונה היא שמתוך הנחות הנראות רציונליות וצעדי היסק הגיוניים ניתן לגזור מסקנות המפירות את חוק הסתירה ( בילצקי, 1996 ) . המילה "פרדוקס" מגיעה מהיוונית העתיקה ‑ ςοξοδάραπ - ההפך מדעה, דבר בלתי ייאמן ( , Liddel and Scott 1994 ) . ראשית החשיבה הפרדוקסלית המתועדת בפילוסופיה נמצאת בחשיבה של בן המאה ה- 5 וה- ...
אל הספר