פרק ג'

222 אריסטו חלק מהאנשים אינם מקבלים < מרצה > כלשהו אם לא ידון < בנושא מסוים > באופן מתמטי, ואילו אחרים < אינם מקבלים אותו > אם 421 אחדים מעריצים < אותו > לא < יידון בו > דרך המשלת דוגמאות . אם הציג משורר כלשהו כעדות לדבריו, אחרים אם הכול < נאמר > בצורה מדויקת, ואילו יש כאלה שלהם הדיוק מפריע, או משום שאינם מסוגלים לעקוב < אחר דבריו > < 10 > , או משום הדקדקנות של העניין, שהרי הדיוק מתאפיין בכך שהוא מזכיר לאנשים מסוימים את מי שאינו חופשי, דהיינו את מי < שעוסק > בחוזים 422 לפיכך עלינו להיות כבר מחונכים כיצד להוכיח את ובחשבונות . דברינו ב < שיטות > של כל אחד < מהמרצים > , הואיל ומגוחך לחקור באותה העת גם את המדע וגם את השיטה המדעית, שהרי אף אחד 423 אין לדרוש אפוא את הדיוק המתמטי בכל מהם אינו קל להשגה . 18 - 17 . 167 , Hayduck , Alexandri Aphrodisiensis . גישת אריסטו בספר א' גדול שונה : לפילוסופיה ולמיתולוגיה אותה מטרה, ובכך למיתולוגיה גם תרומה לפיתוח המדע הקדום . ראו : 982 ב' . 421 . השוו : אתיקה ניקומאכיקה ( 1094 ב' ) בעניין המתודה המתאימה לכל מדע והשפעתה על יחס הקהל למרצים ונגד סתירות הסופי...  אל הספר