190 אריסטו האוסף, אלא גם נמצא שהעמדות המובאות בו מתאימות יותר 367 לגישה המטפיזית הראשונה של אריסטו . בדיוני הספר ישנה חפיפה מסוימת עם תוכנו של הספר הראשון - המבוא הרשמי של כתבי המטפיזיקה . בשניהם נקבעה ראשית הפילוסופיה העיונית לא אצל אריסטו ואף לא אצל אפלטון, אלא בתקופה הקדמונית של בני האנוש, ובשניהם הונח שלימודי הפיזיקה קודמים למטפיזיקה, אם כי על סמך הסבר אפיסטמולוגי שונה . יתר על כן, בכל אחד מהספרים הונח שהדיון בו הוא רק ראשית לחקירה המטפיזית שעוד תושלם בספרים הבאים . לצד ההיבטים החופפים והדומים בין הספרים אין להתעלם מהשונות של ניתוחיהם הפילוסופיים . בספר השני הודגשה פחות הביקורת נגד קודמי אריסטו, והודגשו יותר ההיבטים הכלליים של החיפוש אחר הסיבה הראשונית . הספר מכיל הערכה חיובית כלפי תרומת הקדמונים לחקירת האמת העיונית, והוא מתמודד עם היחס בין האמת העיונית לתכלית הממשות . נוסף על כך, תאוריית המדע של הספר מבוססת דווקא על הרעיון של גילוי הדרגתי של האמת במשך דורות רבים של מדענים קודמים ( פרק א' ) , לעומת ביסוס התאוריה המדעית בספר הראשון על הכרה נְסוּתִית ( הכרה על בסיס ניסוי ) של חוקר בו...
אל הספר