156 אריסטו הקדומים בשל עיסוקם בטבע ובקוסמוס . טענתם שיסודות הטבע הם מִסְפרים הוּכחה באופן לא עקבי, וניסיונם להסביר את המוחשים לפי היגיון מתמטי נמצא מלא סתירות . לדוגמה, הם לא הסבירו את מעמדם האונטולוגי של המספרים בתור יסודות הישים . כמו כן, לא ברור אם כוונתם למספרים מתמטיים ערטילאיים נפרדים מהחומר או שכוונתם לגדלים ממוספרים פיזיים . לדעת אפלטון, יש להבחין בין שני סוגי מספרים אלה . < 988 ב' 22 > ברור שמבחינות רבות טעו כל אלה שהניחו שכל < הממשות > היא אחת וגם בעלת טבע מסוים אחד בתור חומרה, כלומר שהיא גופנית ובעלת נפח : 1 . שהרי הם הניחו שיש יסודות < אלמנטריים > לגופים בלבד, אך לא ל < עצמים > נטולי גוף ; 2 . תוך כדי ניסיונם להסביר את הסיבות < החומריות > להיווצרות ולהפסד, < הם > ביטלו את הסיבה < הפועלת > עבור תנועה, אף על פי שפעלו כהוגי טבע של כל < הישים > ; 3 . יתר על כן, מפאת הנחתם שלא ההוויה ואף לא המהות מהוות סיבה לשום דבר, ובעקבות טענתם הפזיזה הנוספת < 30 > שכל אחד מהגופים הפשוטים יוכל להוות יסוד < לאחרים > מלבד האדמה, < הם > לא שקלו כיצד אלה נעשו < בעצמם > , אם < כל > אחד מהם נוצר מק...
אל הספר