136 אריסטו מסוימת של המספרים < מדגימה > את הצדק, < תכונה > שנייה < מדגימה > את הנפש והשכל, תכונה שלישית < מדגימה > את המועד . < 30 > בפועל, < זה > הוא הדין גם בכל אחד מהפרטים השונים פחות או יותר . יתר על כן, ראו כיצד תכונות ההרמוניה < המוזיקלית > והתאמותיה מבוססות אף הן על מספרים, משום שכל הטבע בפרטיו השונים נראה להם כדבר המדומה למספרים < מתמטיים > . בהיות המספרים < עצמם > בין ראשוני הטבע כולו, < 986 א' 1 > < הם > סברו שהאלמנטים של המספרים הם האלמנטים של כל הישים, כלומר סך היקום כולו הוא הרמוניה ומספור < מתמטי > . אומנם כל מה שהיה כבר מקובל על דעתם בתור מוסכמות לגבי < מדעי > המספרים וההרמוניות, שלא סתר את היפעלויות השמיים וחלקיהם, כלומר את סדר היקום כולו, נאסף על ידיהם והותאם < לתאוריה שלהם > . אך לוּ היה משהו חסר ממנו בפרט כלשהו, אזי < הם > טשטשו אותו כדי שכל העיסוק בו לא יסתור את שאר < טענותיהם > . כוונתי, לדוגמה, שהיות שהיה דומה להם, שכן "העשור" הוא < סכום > מושלם < 10 > הכולל בתוכו את הטבע של המספרים < הראשונים > , < הם > טענו שגם < הכוכבים > המונעים הם עשרה < במספר > , אך מאחר שרק...
אל הספר