102 אריסטו את הפילוסופיה העיונית כתחום עניין המתמקד בהוויה של העולם הפיזי-מוחשי . לדעת רבים מהאקדמיה, הדבר היחיד שניתן לחקירה אמיתית הוא העולם המושכל, המטפיזי, הלא-גשמי, ולעומתו יש עולם פיזי-מוחשי, שאינו ממשי בכלל, ואפילו אינו ניתן להבנה מדעית כי אין בו ידע מדויק . אך בעיני אריסטו ההפך הוא הנכון . לדידו, עלינו להתחיל את חקירת האמת בעולם המוחשי - שהוא המקור הראשון של הידע האמיתי - כי זהו העולם שמאפשר להכיר את כללי המדע המוסקים ממנו . אין זה מקרי אפוא שהספר הראשון של המטפיזיקה נפתח בדיון במקורות הידע, בדרך שמתגלים המדעים השונים ובהבדל בינם ובין המקצועות והאומנויות הייחודיים שהיקפם והשפעותיהם מוגבלים יותר משאר המדעים . בשלב כלשהו של ארגון כתבי המטפיזיקה , במחצית השנייה של המאה ה- 1 לפנה"ס, התווסף לסוף הספר הראשון ספר מבוא נוסף . הרקע ההיסטורי לחיבורם של שני ספרי המבוא אינו ברור דיו, אבל סביר להניח שכל ספר מבוא פתח גרסה נפרדת של כתבי 187 ולפיכך כל אחד מהם נחשב לטקסט מקורי עצמאי המטפיזיקה , 188 המסומן באות אלפא . כדי להבחין בין שני ספרי המבוא המסומנים באות אלפא, נקרא הספר הראשון ספר א' גדול...
אל הספר