בתפקידים 'משניים' . רמתן האינטלקטואלית אין מה להתבייש בה, וחותמן בחיי החברה ניכר בהחלט" ) ארצי ( . בתשובות מסוג זה בולט חלקם של הקיבוצים הצעירים ביותר . בקבוצה אחרת של תשובות מתבטאת העמדה שאין כלל חשיבות לפעילות של נשים דווקא . למשל : "לא ברור לי למה חשוב לגייס נשים לפעילות ציבורית דווקא, ולכן לא נראה לי שצריך לעשות בכלל משהו בכיוון זה" ) מאוחד ( . ייתכן שחלק מהמשיבים ראה במונח "תפקידים ציבוריים" את הכוונה לשליחות בין בדעת הקהל בקיבוץ ציבורית מחוץ לקיבוץ . כידוע ישנה הבחנה תפקידים בקיבוץ עצמו לבין תפקידים בחוץ, כשהראשונים נתפסים כחובה כללית ואילו היחס לתפקידים בחוץ שלילי, ונתפס כבעייתי עבור נשים . הגישה הבאה גורסת שהקיבוץ בוחר וצריך לבחור על פי קריטריונים אוניברסאליים ולא לפי מין, וכנראה שזו התוצאה המתקבלת . אם כך הדבר, יש בכך משום צידוק למצב הקיים : "למיטב ידיעתי בקיבוצי אין מחפשים בעלי תפקיד לפי מין או מוצא" ) תק"ם ( או : "הקיבוץ אינו צריך "לגייס" בחורה לתפקיד, היא צריכה להיבחר לפי כישורים בלבד" ) איחוד ( . במקביל לכך נשמעת הטענה שלמעשה בקיבוץ אין מחסומים מיוחדים בפני הנשים ולכן ...
אל הספר