הצטרפות הבנים ואם כתוצאה מקליטה של מצטרפים שבאו מחוץ לקיבוץ . "שוק העבודה'' הקיבוצי לא רק גדל אלא גם התגוון . אוכלוסיית המייסדים הלכה והתבגרה ונדרשו מקורות תעסוקה שיהלמו את מגבלותיהם הפיזיות של החברים הוותיקים . מאידך, המצטרפים החדשים לקיבוץ פיתחו ציפיות לעיסוקים יותר "מתוחכמים" מאלה שהציעה החקלאות . על רקע הפרפרזה "מחפשים ענף חדש שיהיה מאוד רווחי ואשר יספק גם עבודה מעניינת ונעימה", אותרו, הוקמו והופעלו למעלה מ 200 מפעלים חדשים . יותר מ 50 מהם נרכשו מבעליהם הפרטיים והועברו לקיבוצים . לענפים הקיימים, בעיקר המתכת והמזון, נוספו הפלסטיקה, האלקטרוניקה, הטקסטיל והתיירות . עם סיומו של גל התיעוש השני כמעט ולא נמצא קיבוץ שלא היה לו, בצד המשק החקלאי, גם ענף תעשייתי . למרות השוני הרב ביניהם, אפשר לדבר על פורפיל אופייני של מרבית המפעלים שהוקמו בגל התיעוש השני בקיבוץ : מפעיל טכנולוגיה אחת, לייצור מוצר אחד, הנמכר בשוק אחד ) למשל : מגפי פלסטיק בהזרקה לשוק המקומי ( ; הטכנולוגיה, המוצר והשווקים הם יציבים יחסית, ומידת השינוי בהם היא מועטה בלבד; הטכנולוגיה היא של ייצורבמנות, ומחייבת דרגות בינוניות...
אל הספר