כמעט כל הקיבוצים נוסדו על ידי בני נוער, בעוד כולם או מרביתם רווקים . על כן, איו להתפלא על המשקל הרב שניתן לרעיונות של חופט ושוויון, יחד עם פיחות מופגן של מעמד המשפחה . רבים בקרב מייסדי הקיבוצים קיוו, בעצם, לבנות חברת נוער נצחית . אולם הטבע עשה את שלו, בני הנוער התבגרו והתקשרו ביחסי נישואים, נולדו ילדים, והמשפחה היתה לעובדה בחיי הקיבוץ . אותה הכוונה רעיונית שהביאה את הנוער לארץ ולקיבוץ גם דחפה לבניית חברה אחרת . המגמה הצליחה ונוצרה בקיבוץ הוויה אחרת ושונה מכל מה שהמייסדים הכירו קודם . לפחות המארקסיסטים ביניהם היו צריכים להיות פתוחים לשינוי התודעה בהתאם לתמורות בהוויה, אר דווקא הם היו בין הנוקשים ביותר בהגנה על תפישות שגובשו בתנועות הנוער או בראשית הקיבוץ . נוצר ניגוד גובר והולך בין המציאות המתפתחת לבין לחצים אידיאולוגיים לרסנה ולהקפיאה . במקום לעזור בתהליך עיצוב תודעה קיבוצית חדשה מתוך ההוויה הקיבוצית החדשה, קיבלו על עצמם מנהיגים אידיאולוגיים לנהל מלחמה נגד כל סטייה מן התפישה הרעיונית המקורית, לשם "הצלת המהפכה" מידי "בוגדיה" . דוגמטיות אידיאולוגית זו הזיקה לתנועה הקיבוצית, עיכבה את הת...
אל הספר