בלא מעט מקריבו היתח בקיבוצים דעה קדומה לגבי המדריכים, שהיו נתונים בתעסוקה בטחונית אינטנסיבית, מבלי שיכלו לדווח על כך לקיבוציהם . נוצרו אי הבנות שגרמו לעתים לניתוק מדריכי ה"שורות" מקיבוציהם . עוד באותו בטאון ובאותו החודש, רשימתו של חיים מרקוביץ', מקיבוץ "יוסף קפלן", על הבעיה שהיתה במוקד המחשבה בין המעפילים "העליה ואיסוריה" . וזאת לדעת, כי בפרוס ההפוגה בקרבות בארץ, הוברר שאנשי קפריסין אשר בגיל הגיוס יעוכבו במחנות . אחר ההחלטה של הבריטים, שיעלו מקפריסין הצעירים, הזקנים והבחורות, ויישארו רק אלה שבגיל הגיוס בא מכתב הוועד הפועל של הקיבוץ הארצי, ובו הוראת : יעלה כל מי שיכול לעלות ) הכוונה לבחורות ( . כותב חיים ב"בגירוש" ) יולי 1948 ( : "ההחלטה השלילית שלנו ) בעניו עליית הבחורות ( נבעה מאחריות מלאה וכבדה . מטרתה היתה למנוע התפוררות . יותר מדי כוח ומרץ השקענו בליכוד וגיבוש זה הנקרא 'קיבוץ בהעפלה' . שקלנו ובהרגשה לא קלה החלטנו : 'לא' ! " . מעצמו מובן, שמציאות חדשה נתהוותה בקפריסין . על פני השטח עלו אותות הרפיון הפנימי ב"קיבוצים", חולשת הבסיס הרעיוני אצל החברים . ישראל ברוך כותב ) 13 ביולי...
אל הספר