העקורים, בהיותם נתונים במסגרות תנועתיות, צברו עוצמה פוליטית . מאות האלפים שהתרכזו בגרמניה, אוסטריה ואיטליה "הצביעו ברגליהם" למען מדינה יהודית; בעלותם על האוניות הרעועות של ההעפלה, קבעו עובדה פוליטית מכרעת ולא השאירו ספק לגבי כוונתם להגיע לארץישראל . האידיאה העמיקה את תקוות האנשים האלה, עשתה את התקווה לאמונה . שהרי בלחץ האלימות הטוטלית במשך שנות המלחמה והשואה נשחקו הערכים ואבדה האמונה . התנועות, בשאיפתו לחרש את החיים, לחדש את תאדם היהודי הציגו בפני האנשים "אידיאל גדול", שעשוי למשוך את הלבבות ולהחיות את הנפש יחד עם הגוף . כל מערכות החיים והפעילות זרמו באפיקים תנועתיים בדרכי "הבריחה", בתחנות' הזמניות באירופה ובמיוחד במחנות קפריסין . אני, שהייתי בקפריסין בשתי תקופות, כשליח הקיבוץ המאוחד, עמדתי אילם ונדהם מול התופעה ההירואית של התנערות שרידישואה אלה מאפרהגהינום שדבק בהם, בלא שהתעלמתי מראות גם את האלים, המכוער והקשה . אולם, מה אלה לעומת האור שנגה מתעצומות הנפש "להתחיל מחדש לחיות אחרת" . על כן ראיתי לעצמי צורך לעסוק במחקר על תנועות הנוער במחנות קפריסין, כנדבך נוסף לספרי "ראש גשר לארץ" ...
אל הספר