עודד מנדה־לוי

• 91 • וְהָלַךְ מִשָּׁם . הַמֶּלְצַר בָּא וְהִגִּישׁ לָהּ קָפֶה . כְּשֶׁבִּקְשָׁה חָלָב הֵנִיעַ רֹאשׁוֹבִּשְׁלִילָה . "אֵין מַגִּישִׁים חָלָב סָמוּךְלִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם", הִסְבִּיר לָהּ בְּאַנְגְּלִית, "שֶׁמָּא אָכַלְתְּ בָּשָׂר . זֶה בֵּית קָפֶה כָּשֵׁר" . שְׁלוֹנְסְקִי הֵבִין וְצָעַק : "אַתֶּם וּבָתֵּי קָפֶיכֶם ! " הוּא הֶעֱבִיר אֶת יָדוֹבִּשְׂעָרוֹעַד שֶׁקָּמָה וְנִצְּבָה עַל רֹאשׁוֹכְּתִסְרֹקֶת נְחָשִׁים . "הַשִּׁירָה", פָּנָה אֵלֶיהָ וְאָמַר, "הֶכְרֵחַשֶׁתַּקְדִּים אֶת הַהֲמוֹנִים כְּשֵׁם שֶׁעַנְפֵי הָאִילָן עוֹמְדִים מֵעַל לַגֶּזַע . לֹא קַל לְהָבִין אֶת שִׁירָתֵנוּ הַחֲדָשָׁה" . הִתְקָרַבְתִּי אֵלֶיהָ וְלָחַשְׁתִּי בְּאָזְנָהּ . הִיא הִנִּיחָה אֶת יָדָהּ עַל רַגְלִי, הִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁהּ וְהֵשִׁיבָה לְאָזְנִי . "מָה אָמְרָה ? " שָׁאַל שְׁלוֹנְסְקִי וְחִיֵּךְ אֵלֶיהָ . קַמְתִּי מִן הַכִּסֵּא וְנָאַמְתִּי לְפָנָיו : "אַתָּה אֶחָד מִנְּבִיאֵי קֶדֶם, אַתָּה חוֹזֶה עֲתִידוֹת שֶׁל עָתִיד עַלִּיז, שֶׁל חֹפֶשׁוְשִׁירָה" . שְׁלוֹנְסְקִי הִנְהֵן בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן . בַּחוּץ הָיוּטַנְ...  אל הספר