יהודה הלוי

• 6 • וּמַעֲשָׂיו נִזְכָּרִים לְלַמֵּד מֵישָׁרִים לֵב גְּאוֹנִי שֶׁנַּעַר לַחְזוֹתוֹיָהִים וְיוֹעֲצֵי מִצְרַיִם אַחֲרֵי פִּיו נְגָהִים כִּי מַחְשְׁבָיו בְּסוֹד אֵל נְגָהִים כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אִישׁ בִּדְבַר הָאֱלֹהִים מַחֲסֶה וְעֹז לַחֲרֵדִים וּתְמֵהִים בִּמְעוֹנוֹת כְּפִירִים וְהָרֵי הַנְּמֵרִים אֶל כְּנַף הָאָרֶץ שְׂאוּ כְּנַף רְנָנַי וּבַשְּׂרוּ בִּסְפָרַד לְאַחַי וּבָנַי כִּי אֲנִי מְשָׁרֵת שְׁמוּאֵל רֹאשׁ קְצִינַי וּשְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי יְיָ וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי רְאוֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינַי לְשׁוֹן מַרְפֵּא פְּגָרִים וְחַיֵּי בְּשָׂרִים .  אל הספר