• 94 • פיטר אורלובסקי שיר רשאון קֶשֶׁת דּוֹלֶפֶת דֶּרֶךְ חַלּוֹנִי, אֲנִי מְחֻשְׁמָל שִׁירִים בּוֹקְעִים מֵחָזִי, זַעֲקוֹתַי כֻּלָּן שָׁכְכוּ, מִסְתּוֹרִין אוֹפֵף אֶת הָאֲוִיר מְחַפֵּשׂ אֶת הַנַּאֲלַיִם שֶׁלִּי מִתַּחַת לַמִּטָּה אִשָּׁה שְׁמֵנָה צִבְעוֹנִית הוֹפֶכֶת לְאִמִּי אֵין לִי שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת עֲדַיִן . עֲשָׂרָה יְלָדִים יוֹשְׁבִים עַל הַבֶּרֶךְ שֶׁלִּי פִּתְאוֹם צָמַח לִי זָקָן תּוֹךְ יוֹם בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת שׁוֹטֶה בַּקְבּוּק יַיִן שָׁלֵם מְצַיֵּר עַל דַּף וּמַרְגִּישׁ בֶּן שְׁנָתַיִם שׁוּב . אֲנִי מְעֻנְיָן שֶׁכֻּלָּם יְדַבְּרוּ אִתִּי רִקַּנְתִּי אֶת הַזֶּבֶל עַל הַשֻּׁלְחָן מַזְמִין אַלְפֵי בַּקְבּוּקִים לַחֶדֶר שֶׁלִּי, אֲנִי קוֹרֵא לָהֶם חִפּוּשִׁיּוֹת יוֹנִי אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְכוֹנַת הַכְּתִיבָה כְּכָרִית כַּפִּית הוֹפֶכֶת לְמַזְלֵג מוּל עֵינַי בַּטְלָנִים תּוֹרְמִים לִי אֶת כָּל כַּסְפָּם לִשְׁאֵרִית חַיַּי כָּל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ זֶה רְאִי אֶת חֲמֵשֶׁׁת הַשָּׁנִים הָרִשְׁאוֹנוֹת שֶׁלִּי הֶעֱבַרְתִּי בְּתוֹךְ קְדֵרוֹת עוֹף לְלֹא מַסְפִּיק בֵּייקוֹן בַּל...
אל הספר