איתי עקירב

• 49 • פְּעִילֵי שְׂמֹאל אֵירוֹפֶּאִים מְעֻנָּבִים קוֹרְאִים לִי לַחְדֹּל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת קוֹרְאִים לִי לָבוֹא, הָאִמָּא בְּמַחְסוֹם עֲטָרוֹת שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי בִּשְׂפַת אִמִּי "ווֹאְנוֹאִבְּנִי, ווֹאְנוֹ ? " אַרְצוֹת הַמִּזְרָח וְהַדָּרוֹם מְסַפְּקִים אֶת מְבֻקָּשִׁי, מִין וַהֲזָיוֹת אֵין בִּי עוֹד . רַק נְשִׁימָה יְרִיָּה בּוֹדֶדֶת נִפְלֶטֶת אֶל שְׁנָתִי בָּאָה בְּיִצְחָק וְקוֹלוֹ הַדַּק שֶׁל קוֹבִּי הַמַּפְקָ"צ מַזְכִּיר שֶׁאֲנִי עֲדַיִן עַל מַדֵּי ב' שְׁמוֹנֶה שָׁנִים לְאַחַר הַשִּׁחְרוּר . מֵחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים, מִגַּגּוֹת הַבִּנְיָנִים, מִמִּרְפֶּסֶת הַדִּירָה הַשְּׂכוּרָה בָּהּ יָכֹלְתִּי לָשׁוּב עִם שַׁחַר לְאָבִי — הַתְּפִלִּין - - - רָאִיתִי אֶת תַּהֲלוּכַת יוֹם שִׁשִּׁי הַטּוֹב בִּסְטְרַטְפוֹרְד — פַּרְבַר לוֹנְדוֹנִי שָׁקוּף . וּבְעוֹד אֲנִי מַמְתִּין בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס הֶהָרָה בְּדַרְכִּי אֶל נִפְלְאוֹת הַמֶּלַח — הַכֹּלְבּוֹ הַגָּדוֹל בּוֹ עָבַדְתִּי אִישׁ עֲבֹת זָקָן שֶׁעָטָה בַּד לָבָן לְגוּפוֹ נֶעֱמַד בְּסָמוּךְ אֵלַי וְשָׁאַל : "רָצַחְתָּפַּעַם מִישֶׁהוּ ? ...  אל הספר