117 "ביצה ? " התפלאה סמסה . "כן, ביצה," ענה מורדוך . הלכה סמסה והביאה למורדוך ביצה . "למה דווקא ביצה ? " שאלה סמסה . "אלך אל השכנה," ענה מורדוך, "אבקש מהתרנגולת שלה שתדגור על הביצה ויהיו לי הרבה אפרוחים – לול שלם, אמכור אותם בשוק, אקנה לי כבשה ויהיה לי הרבה צמר, אמכור את הצמר ואקנה לי פרה . הפרה תמליט עגלים, אמכור אותם ואקנה לי גמלים, על גב הגמלים אוביל סחורה, אמכור את הסחורה ואהיה עשיר גדול, אתלבש יפה כמו חתן ואבוא אלייך ואשאל אותך, 'תסכימי להתחתן אתי, סמסה היפה ? ' אם תסכימי תהיה לנו חתונה גדולה, יבואו הרבה אורחים, התזמורת תנגן וכולם ירקדו וגם אני . הנה ככה . . . " מורדוך רקד בעליזות, והביצה נפלה ונשברה . סמסה צחקה וצחקה, וקולה התגלגל כמו פנינים . יצאו הוריה של סמסה וכל השכנים כדי לראות את סמסה צוחקת . אמרה סמסה למורדוך : "אתחתן אתך, אם תמיד תספר לי סיפורים . . . " אמר מורדוך : "בטח . עד קץ הימים ! "
אל הספר