פלוטו גָדַל / אירית שראל

109 הִסְתוֹבֵב הִשְׁתוֹבֵב וּמִיָד עַל כֻלָּם הִתְחַבֵב . קַיִץ וְעוֹד קַיִץ וְעוֹד קַיִץ עָבַר וּפְּלוּטוֹ כְבָר לֹא אוֹתוֹ הַדָּבָר, הוּא גָּדַל, לֹא עוֹד כְלַבְלַב, הוֹלֵךְ לְאִטוֹ בֵין שִׁבוֹלֵי הַזָּהָב, שְעָרוֹ מַלְבִין, מַמָשׁ כְמוֹ שֶׁל סַבָא עַכְשָׁו, גַּם גַּבוֹתָיו הֶעָבוֹת וּשְפָמוֹ . אֲנִי כְבָר זָקֵן, הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ . רֹב הַיוֹם אוֹכֵל וְיָשֵׁן, מִדֵּי פַּעַם נוֹפֶלֶת לוֹ שֵׁן, אֲבָל תֵאָבוֹן בִכְלָל לֹא בָרַח, וְגָדִי מַגִּישׁ לוֹ אֹכֶל רַךְ . הוּא כָבֵד יוֹתֵר עַכְשָׁו קָשֶׁה לוֹ לָקוּם עַל רַגְלָיו 110 לְשׁוּם מָקוֹם אֵינוֹ מְמַהֵר, שׁוֹכֵב בְשֶׁקֶט, מְהַרְהֵר . אֲבָל לְכַשְׁכֵש בַזָּנָב בְשִמְחָה יֵשׁ לוֹ כוֹחַ – וְגַם קְצָת לִנְבֹחַ . גַּם גָּדִי גָּדַל וְהוּא כְבָר בוֹגֵר, כְבָר עֶשֶר שָׁנִים יֵשׁ לוֹ חָבֵר, עָלָיו הוּא שׁוֹמֵר וְשׁוֹמֵר הוּא עָלָיו, פָּחוֹת בַחוּץ – בַבַיִת עַכְשָׁו הֵם מְבַלִּים יַחְדָּו . פְּלוּטוֹ מְנַמְנֵם, עַיִן פּוֹקֵחַ עַיִן עוֹצֵם, נִרְדָּם וְחוֹלֵם הִנֵה עוֹמֵד הוּא עַל סַף הַבְרֵכָה, שׁוֹשַׁנַת הַמַיִם מִתְגַּנְדֶּרֶת כִנְסִיכָה, ...  אל הספר