103 ואינו כתמול שלשום . שאל האריה : "למה אתה רזה כל כך ? " ענה אָגָזֶן : "כיוון שאני נאלץ לברוח ממך תמיד . אתה תמיד מתחבא באזור המרעה כדי לתפוס אותי, וזה חודשים רבים שלא אכלתי עלה טוב . עליי להסתפק בקרחות יער שהחמורים וחיות הבר האחרות משאירים אחריהם . " הקשיב האריה ברצינות רבה לדברי אָגָזֶן הרדוף והרעב . "מה בקשתך ? " שאל האריה . ענה אָגָזֶן : "באתי כדי להגיע אתך להבנות ולהסכם, שתפסיק לרדוף אותי . " האריה העריך את תעוזתו של אָגָזֶן שהסתכן כדי לבקש שלום, וגם איבד את תאבונו לנוכח מראהו הצנום של האייל . לכן אמר : "אני מקשיב . " אָגָזֶן ניגש ישר לעניין : "אני אראה לך שדות ויערות חדשים, בשטחים שמעולם לא ביקרת בהם ויהיה לך קל לצוד בהם, ואתה תניח לי לנפשי . " האריה הרהר מספר דקות, ואמר בלִבו : אם יש מקום שאיני מכיר ויש בו ציד טוב, מה אכפת לי לוותר על האייל הצנום הזה ? אמר האריה לאָגָזֶן : "אני מסכים . " 104 אָגָזֶן, שלא האמין לאריה, ביקש להשביע את אַנְבֵסָה לקיים את הבטחתו . להפתעתו של האייל נשבע האריה שלא יאונה לו כל רע . כהוכחה ליושרו הציע האריה לאָגָזֶן לעבור לגור אִתו . למרות חששותיו הטבע...
אל הספר