86 מה אני אגיד לכם, מגדל מים כזה גבוה לא ראיתי מזמן, באמת שלא . ואני אז ילדה, תלמידת בית-חינוך, כל יום עוברת שם . מסתובבת ומסתובבת, מסתכלת עליו מבחוץ, ומחפשת דרך להיכנס פנימה . אבל הדלת הכחולה תמיד סגורה ונעולה במנעול ענתיקה-חלודה, ואי אפשר להיכנס . עד שיום אחד ילדה אחת מהכיתה שלנו, שקראו לה צופייה, סיפרה שאבא שלה קיבל עבודה על המגדל, ויש לו מפתח . מפתח ! מובן שכל יום ביקשנו, התחננו ונדנדנו לה שתביא את המפתח . וכל יום היא ביקשה, התחננה ונדנדה לאבא שלה שייתן לה את המפתח . אבל הוא סירב . הוא אמר שֶ – אנחנו ילדים קטנים, והמגדל גבוה ומסוכן, ובכלל, אסור להפריע את מנוחת המגדל . כך עבר עוד יום ועוד יום ועוד יום, עד שיום אחד היא הביאה את המפתח לכיתה . איך זה קרה ? 87 מה אני אגיד לכם, אני לא יודעת בדיוק מה היה שם . אולי אבא שלה השתכנע ונתן לה את המפתח, ואולי היא לקחה אותו בלי רשות, בכל אופן, המפתח היה בידינו . "בארבע . במגדל . תעבירו," לחשנו אחד לשני . * לאחר הלימודים התאספנו ליד המגדל . הוא כבר היה שם . גבוה וכבד . למרות שהייתה שעת צהריים, במגדל היה קריר, מוצל ושָקֵט . שקט מוזר כיסה את כל המקו...
אל הספר