67 ברגע שראתה ננה את התמונה של הג׳ירפה, שראשה הגיע אל מעל צמרות העצים הכי גבוהים ועד לעננים . היא ידעה שהיא צריכה ג׳ירפה כזו שתגור אצלה בבית למשך זמן הטיול של הוריה, ועדיף – לתמיד . ננה חשבה, שאולי הג׳ירפה הגבוהה לא תצליח להכנס ממש לתוך הבית, ולכן תשמור אותה בחצר, מחוץ לחלון . ובבוקר תכניס הג׳ירפה את ראשה דרך החלון ותגיע עד למיטה . ננה תטפס עליה, תזחל על צווארה, ותמשיך לזחול אל מחוץ לחדר, עד שתמצא מקום שעליו תוכל לשבת בנוחות . ואז הן ייצאו יחד לסיבוב בעיר . ננה תהיה גבוהה מעל לכול, היא תוכל לראות את גגות הבתים, את המדשאות ואת הצמחים, את החנויות ואת האנשים הקטנים, ועוד דברים רחוקים-רחוקים, כמו למשל את אימא ואבא בספארי באפריקה . מאז שדיברה ננה עם הוריה והסבירה להם עד כמה חשוב ודחוף שתהיה ג׳ירפה בבית, עבר יום שלם בציפייה . 68 בערב אבא חזר הביתה עם משהו עטוף באריזה חומה, ונתן לננה . בתוך האריזה הייתה ג׳ירפה ! אבל זו הייתה ג׳ירפה מפלסטיק, קטנטונת, פצפונת, גדולה במעט מכף ידה . ״זו לא ג׳ירפה אמיתית,״ אמרה ננה, ״היא קטנה מדי . ״ ומיד שאלה : ״איך נצא יחד לסיבוב בחוץ, אם היא אפילו לא זזה ? ״ אבא...
אל הספר