56 ומיד יוצאים ושועטים לחדר הבא . אם היית מסתכלת עליהם היית תכף מקבלת סחרחורת . "אנחנו הבנות שיחקנו בקומה התחתונה, במרתף . בצד אחד של המרתף היו מדרגות אל תוך הבית ובצד השני היה פתח יציאה חשוף שהוביל החוצה אל הרחוב . היינו יוצאות ונכנסות שוב ושוב : מקומת הכניסה רצות למטה במדרגות למרתף, יוצאות חזרה לרחוב ושוב פנימה לבית . זה היה כמו קסם : רגע אחד את בתוך הבית ורגע אחרי זה, הופ - בחוץ . "הקומה העליונה הייתה הגג . הגברים של המשפחה היו יושבים הרבה על הגג, בעיקר בקיץ . לפעמים היו אפילו ישנים שם בלילה, מרוב שהיה חם בתוך הבית . אנחנו שיחקנו על הגג שוטרים וגנבים . בעירק הגגות של כל הבתים היו מחוברים, רק מחיצה נמוכה הפרידה בין בית לבית . היינו עולים למעלה, בוחרים שעיר לעזאזל שיהיה הגנב ורצים אחריו עד שתופסים אותו, מגג לגג . תדמייני עשרים, אולי שלושים ילדים רצים על הגג, הבית כמעט התמוטט מרוב רגליים קטנות מתרוצצות . והרעש היה נוראי, מחריש אוזניים ממש . אף אחד לא הסכים שנשחק בבית שלו, רק דודה נוּנה . " 57 "סבתא," אני מפריעה, "ככה קראו לה, נוּנה ? זה שם מוזר . " "נוּנה זה בערבית שלנו, של העירקים, 'ק...
אל הספר