36 עם הפלסטיק החם הזה בטוסיק . ידיים אוחזות חזק . גב זקוף . תלויה, "סבתא, זה לא עובד . אולי תנסי לדחוף אותי מאחורה קצת ? " "תחזיקי חזק, תשחררי את הגב אחורה . " יופי . עכשיו אני תלויה בתנוחה מטופשת באוויר . מה עכשיו ? "להרים רגליים גבוה אל השמים . מצוין . אני אספור עד שלוש, בשלוש תחזירי את הגב קדימה ואת הרגליים מתחת לנדנדה . מוכנה ? אחת . שתיים . שלוש . " אני משחררת את הגב והוא חוזר למקומו, הרגליים דוחפות את הרוח שמתחת לנדנדה . אני רואה את הים הפוך . תזוזה קדימה . כמעט לא מורגשת . קולה של סבתא מתערבב ברוח : עוד פעם, קדימה, את יכולה . . . שוב להרפות את הגב, לשחרר אחורה, להרים רגליים, ולהחזיר את כל הגוף בחזרה . עוד פעם . הרוח שורקת מבין העמודים האדומים . היא ניגשת אל מאחוריי, נוגעת בגבי ברכות ובדחיפה קלה עוזרת לנדנדה רץ להתרומם . לעלות למעלה, לצלול אחורה . החול הזהוב מתחת קדימה , בורח אחורה . פתאום זה קל – צריך רק להקשיב לרוח . 37 סבתא מתיישבת על הנדנדה ליד ומוחאת כפיים . "כל הכבוד ! ילדה מתרוממת ועפה לה גבוה . כשאניגדולה שלי ! " לפתע גם סבתא עולה ממריאה אחורה, כשהיא יורדת אני חוזרת אני ר...
אל הספר