שער חמישי: אוֹתִיוֹת

• 114 • להבדיל מכּתיבה דו-כותבית בסגנון חופשי, ולהבדיל מז'אנרים שאימצנו או הדהדנו, "אותיות" הוא ז'אנר שהמצאנו, וזו האפשרות שהיינו רוצים לסיים אִתהּ : האפשרות להמציא צורות שמתאימות לכן, דרך ההשראה מצורות קיימות . "אותיות" שהמצאנו הולך ככה : כל אחת בתורהּכותבת אות או שתיים איפשהו במרחבי הדף ( אפשר להחליט מראש על אזור שבו כותבים, מספר שורות מסוים וכדומה, ואפשר לא ) . האות החדשה יכולה להתמקם באזור ריק של הדף, או להצטרף לפני / אחרי אותיות שנכתבו קודם, עד שהאותיות הופכות למילה והמילים לשורה והשורות לשיר . כשיש הרגשה שהשיר מתקרב לסיום מומלץ להרפות מהחוקים הרופפים-ממילא, ולשוחח יחד ( עדיף להציע, פחות לשכנע ) על מנת להשלים את השיר מתוך הסכמה והרמוניה . זו דינמיקה דומה לזו של משחק הלוח היפני "גוֹ", שגם הוא מתחיל עם מרחב ריק שהולך ומתמלא במהלך המשחק, כשכּל שחקנית בתורהּמוסיפה אבן איפשהו על הלוח, ועל ידי כך מסכלת חלק מהאפשרויות שנפתחו במהלכים הקודמים ופותחת אפשרויות חדשות למהלכים הבאים . ואכן, המהלך של שני המשחקים נוטה להיות דומה : בשלבּי הפתיחה, לאותיות / אבנים הראשונות באזור הריק יש אפקט דרסטי א...  אל הספר