• 77 • שירה חֹרש * וְאֶפְשָׁר לִכְתֹּב עַל פִּילִים מִבְּלִי לִפְגּשׁ אַף פִּיל אַךְכְּדַאי לְהַכִּיר אוֹתוֹבִּשְׁמוֹ שירה חֹרש * כַּף הָרֶגֶל אֵינָהּ יוֹדַעַת כִּי הַדֶּשֶׁא רָטֹב הַנַּעַל נָעָה עַל שֶׁיֶּשְׁנוֹ גַּם מִבְּלִי שֶׁאַאֲמִין • 78 • שירה חֹרש ( לקראת סופו הנצח מתארך ) עוֹד עַל הָרָצוֹן לְהִתְרַחֵק עוֹד עוֹד עַל הָרָצוֹן לְהִתְקָרֵב עוֹד עוֹד עַל הָרָצוֹן לְהִתְרַחֵב עוֹד עוֹד עַל הָרָצוֹן לְהִתְכַּוֵּץ עוֹד הַטּוֹבֵעַ וְהַמַּצִּיל בְּאוֹתָם הַמַּיִם בְּתַחְתִּית כָּל בְּאֵר יָרֵחַ מַדּוּעַ לְהָטִיל קֻבִּיָּה אִם נִתָּן לְהַנִּיחָהּ ? הַשָּׁעָה תִּוָּתֵר 29 : 13 מְנוּחַת צָהֳרַיִם וּמִדְבָּר • 79 • שירה חֹרש * הַכֹּל מִתְעַרְבֵּב בַּבֶּטֶן קֹדֶשׁוָחֹל נְשָׁמָה יְתֵרָה הִשָּׁאֲרִי לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב • 80 • שירה חֹרש * לישראל אלירז הַבֹּקֶר לֹא הִתְעוֹרַרְנוּ מִן הָאֱמֶת הַשָּׁמַיִם נוֹתְרוּקְרוֹבִים לָאֲדָמָה נַחְנ וּ לְכָל עֵבֶר מִכָּל מָקוֹם הַחַיִּים צוֹמְחִים בְּכָל מָקוֹם גַּם כָּךְ ( פָּשׁוּט זֶה כְּבָר לֹא יִהְיֶה ) ( בִּשְׁבִי ל זֶה אֲנַחְנ וּכָּא ן )
אל הספר