מני אדלר

• 79 • מרתה גבעה נחל פעמון נפש צמח שדה לילה סוד קליפה חליל נשף אוֹסִיפּעורף עיניים דם להב סלע עצמות גדר צור גרזן צל כוח מכשפה ראש נערה להב ילד כלב אדון • 80 • במות החורף באוקראינה, בעמק, על יד רוכסי גבעות, על יד היער הגדול, לשני צדי דרך המלך, עד אוּמָן, מסביב, לאורך ולרוחב, בקמה, מאם הדרך, תחת גבעה נישאה, בגיחו מהקרח, במות החורף, באמונה, בתמידות . את הרחיים, את החיטים, את הדגן, את הכוסמים, את יבולה . את החזיר, את שערותיו . עד כי ייאלם הדם . איש עם אחיו, איש לרעהו, באישון ליל, עם האדמה, לרווחה, על יד שולחנו, על יד כוסו, לשמו, לשם החבורה . את לב כל איש, מנער ועד זקן, בין רעותיה, במגרש בית מרזח, בשדה, במוחות, בלבבות, אחריה, בשיפולי ההר, לנַהַם סוסיה, בכותנתה, על כרכוב . לבית התפילה, למלך החדש, על עץ כרות, לפני סף הבית, עם כותנתה, כקסם, בהוד יופיה, את הלבבות, כביום תרועה, בה . • 81 • בלי אב ואם, מן השוק, מכפר לכפר, לעבד, בבית הכהן, באגף השמאלי, בפעמון בית התפילה, כדת . עד טבורו, מפחד יופיה, לטרף, בצלם, מחמדת בשרים, ברחוב, אצל שוקת המים, דרך הכפר, לעיר המחוז, בחזון, בציצית ראשה, על נקרת הצו...  אל הספר