• 29 • אֶסְתֵּטִיקָה שֶׁל לִהְיוֹת סִירַת מִפְרָשׂ לְכִי בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת וּבַהִיא הֲיִי בַּעֲלַת הִשְׁתַּקְּפוּת הֲיִי הֲפוּכָה 1994 מאנגלית : ערן הדס • 30 • שני השירים של אסכולת ניו יורק מביעים תחושה עמוקה של הכותבים שהמציאות השתנתה והם צריכים להתאים את עצמם ואת הטקסטים שלהם לעולם החדש . אוה'רה חש שהשירה המודרנית "הכבדה" לא מתאימה לעולם של תקשורת ההמונים, של סלבריטיז ושל טלפונים . הוא גדל על משוררים גדולים, שהתרגשו מן הטבע או מן העיר ומיד פתחו פנקס ורשמו "הו ! ", אך בעיניו זה נראה מיושן . כשהוא התרגש, זה היה מלראות חדשות סנסציוניות על כוכבת הוליוודית כמו לנה טרנר, וכשהוא רצה לכתוב שיר, הדבר הראשון שעשה היה להתקשר בטלפון לחבר ולהגיד לו "הלו ! " לפני שחלק עמו את הבשורה . אם או'הרה התרגש מן המדיה שדרכה אנחנו חווים ( קולנוע וטלוויזיה, עיתונים וטלפונים ) את העולם, הרי ששלושים שנה לאחר מכן מתרגש קוך מן הדרך שבה אנו חווים את העולם . בשלושת הקטעים אנחנו רואים צורת ביטוי שמתאימה למחשב . קוך בונה את השיר דרך מתן הוראות או פקודות . אם בעבר היינו רגילים לתת פקודות למחשב, הרי שהיום המצב הוא כבר...
אל הספר