חוה פנחס־כהן

• 29 • 2 מִפְגַּשׁ שֶׁפֶךְ נַחַל וְהַיָּם מַסִּיג אוֹתוֹ אָחוֹר שָׁעָה בָּהּ רוּחוֹת מִזְרָח וּמַעֲרָב וַאֲנָפָה אַחַת הִיא פּוֹשֶׁטֶת וּמְכַוֶּצֶת צַוָּארָהּ אֶל תּוֹךְ גּוּפָהּ רָאִיתִי סְתָו רוֹכֵב עֲרָבוֹת וּמְעַמְעֵם אוֹרוֹת לֹא הָיָה שָׁם מִנְיָן וְעָנִיתִי אָמֵן וְאָמֵן לִתְפִלָּה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן יוֹמָהּ וּכְבָר דּוֹפֶקֶת עַל שַׁעַר הַמַּיִם פֶּתַח נִקְבָּה קְפוּצַת מַבָּט וְאַתְּ פְּתַח לָהּ פְּתַח שְׁמַע לָה לָה לָה  אל הספר