[ 198 ] כמוך" : "מִלְּכַתְּחִלָּה אָהַבְתִּי זָרִים / וְזֶה הַצַּד הֲכִי אֱלֹהִי בְּנַפְשִׁי" . האהבה היא גם ארוטית, פורצת מוסכמות ומלכדת : "אֱלֹהִים אֲחֵרִים שָׁבוּאֶת לִבִּי / עָשִׂיתִי סֶקְס עִם כֹּהֲנֵי כָּל הַדָּתוֹת [ . . . ] " . סיום הפואמה הוא ביטוי לסינקרטיזם מיסטי וארוטי : "כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁשֶׁל כָּל הָעַמִּים / קְדוֹשִׁים הָיוּ בְּעֵינַי / וְעוֹרְרוּ חַשְׁמַל מֶטָפִיסִי בְּכַפּוֹת יָדַי / אַךְ זוֹהִי דְּרָשַׁת הַכּוֹפֵר / הָאוֹהֵב אֶת כָּל הַתּוֹרוֹת / וְאֵינוֹמַאֲמִין בְּאַף אַחַת [ . . . ] / זֶה שֶׁאֵין לוֹשֵׁם וְתֹאַר וְצֶלֶם / וְתוֹרָתוֹתּוֹרַת הַיִּחוּד / כְּרוּבִים מִזְדַּוְגִים עַל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ" ( עמ' 64 ) . הפרדוקסים הללו ממחישים את יחסו המיסטי של גלדמן אל הרוחני ; לא ניתן לתפוס את האל במילים ובאופני חשיבה לינאריים פשוטים כי הוא נשגב, קסום ומטאפיזי, ולכן יש להשיגו בחווייה ישירה . שיר ארספואטי בעל מסר אחדות דומה הוא FACEBOOK" " : יָבוֹא הַסֵּפֶר וְיַצִּילֵנִי הַתָּנָךְ, הַזֹּהַר, הַקֻּרְאָן, הַבְּשׂוֹרוֹת הַדָּאוּדֶּה צִ'ינְג, הַיּוֹגָה-סוּטְרָה סוּטְרוֹת אֲחֵרוֹ...
אל הספר